מעלת התשובה בערב שבת

נֻסָּח פָּשׁוּט וְאִישִׁי
לִתְשׁוּבָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הִנְנִי בָּא לְפָנֶיךָ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה מִלֵּב שָׁלֵם, עַל כָּל מָה שֶׁחָטָאתִי, עֲוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי – בַּמַּחֲשָׁבָה, בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ.

חָנֵּנִי וְרַחְמֶנִי, מְחוֹל וּסְלַח לִי עַל כָּל עֲוֹנֹתַי. קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן.

הֱיֵה עִמִּי לַהֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּתְהֵא שַׁבָּת זוֹ לִי – שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, בְּטָהֳרַת הַלֵּב וּבִנְקִיּוּת הַנֶּפֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם (בְּלִי שֵׁם וּמַלְכוּת) הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.

בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כְּדַאי לָאָדָם לַעֲצֹר, לְהַרְהֵר וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. עֶרֶב שַׁבָּת הוּא שַׁעַר הַכְּנִיסָה לְעוֹלָם אַחֵר – לְשַׁבָּת הַמַּלְכָּה, לַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה, לִמְנוּחָה שֶׁל הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ גַּם יַחַד.

הַמַּדְרִיךְ הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לְפִי דִּבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידָיו זיע"א, מַדְגִּישׁ שֶׁיּוֹם שִׁשִּׁי אֵינֶנּוּ יוֹם סְתָמִי. זֶהוּ זְמַן שֶׁל תִּקּוּן, שֶׁל הֲכָנָה, שֶׁל חֶסֶד וְרַחֲמִים שֶׁמַּתְחִילִים לִזְרֹם מִשְּׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם לִקְרַאת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת.

מְקוֹרוֹת קַדְמוֹנִים לְמַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי

הַטּוּר וְהַבֵּית יוֹסֵף

הַטּוּר מֵבִיא בְּשֵׁם חָזָ"ל הַקְּדוֹשִׁים זיע"א: "כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ – אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ." הַבֵּית יוֹסֵף מְבָאֵר שֶׁדָּבָר זֶה נֶאֱמַר דַּוְקָא כְּשֶׁהַשְּׁמִירָה נַעֲשֵׂית מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. כְּלוֹמַר, גַּם עֲווֹנוֹת חֲמוּרִים – שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים אֲפִלּוּ בִּתְשׁוּבָה בִּלְבַד, וּלְעִתִּים אַף לֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – יְכוֹלִים לְהִמָּחֵל כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת נִשְׁמֶרֶת מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית.

הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רָעֲיָא מְהֵימָנָא)

כּוֹתֵב שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְתַקֵּן עַצְמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁהַשַּׁבָּת תְּקַבֵּל אוֹתוֹ בִּנְשָׁמָה יְתֵרָה.

הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת)

מַדְגִּישׁ אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת כְּתִקּוּן לַנְּשָׁמָה, וְרָאוּי בּוֹ גַּם טְבִילָה לְמִי שֶׁיָּכוֹל, כְּסִימָן לְטָהֳרָה.

הַחִידָ"א זיע"א

כּוֹתֵב שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי פּוֹעֶלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּעָצְמָה יְתֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַן זֶה מְעוֹרֵר רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים.

הַבֵּן אִישׁ חַי זיע"א

מֵבִיא שֶׁמֵּהַצָּהֳרַיִם וָהָלְאָה, כְּבָר מַתְחִיל "אוֹר הַשַּׁבָּת" לְהָאִיר, וְיֵשׁ בְּכָךְ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת הַזֶּה, בְּתוֹךְ הַהֲכָנוֹת, בְּתוֹךְ הָרִיצָה וְהַקְּנִיּוֹת וְהַנִּקְיוֹנוֹת – עֲצֹר לְרֶגַע. פַּנֵּה זְמַן לַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ. פַּנֵּה מָקוֹם לְאוֹר הַשַּׁבָּת. זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים.