לא הצטערתי על חורבן בית המקדש ולא התאבלתי כראוי
הסבר: לא הצטערתי מספיק על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה, לא אמרתי תיקון חצות, ולא נהגתי כראוי בימי בין המצרים ובתעניות הציבור. ביהדות, הצער על החורבן הוא חובה קבועה – גם בימים של שמחה אנו זוכרים את ההרס, ומי שאינו מתאבל – כאילו שותף בחורבן.
תיקון:
1. תשובה לפי הכללים – חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.
2. מעכשיו והלאה אקפיד לזכור את החורבן בכל יום, לקבוע אמירת תיקון חצות, אומר 'אם אשכחך ירושלים' בחתונות, אנהג כדין בימי בין המצרים ובתעניות, אצום בתשעה באב כהלכה.
מה ללמוד
חובת האבלות על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. חז"ל לימדו ש'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה'.