התפללתי ולמדתי שלא בנקיון הגוף
הסבר: התפללתי, למדתי תורה או אמרתי דברי קדושה בעוד גופי, בגדי או המקום אינם נקיים – כשהייתי צריך לנקביו והתאפקתי (עובר על 'בל תשקצו'), כשידיי לא נטולות אחרי בית הכסא, כשהיו על גופי או על בגדי לכלוכים או צואה, או במקום שיש בו ריח רע או כנגד ערוה. תפילה ולימוד בגוף שאינו נקי – נקראת תועבה, ואסור ללמוד או להתפלל אלא מתוך כבוד למי שעומדים לפניו.
תיקון:
1. תשובה לפי הכללים – חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.
2. מעתה אקפיד לפני כל תפילה, ברכה ולימוד תורה – לגשת לבית הכסא אם אני צריך, ליטול ידיים אחר כך, ולבדוק שגופי ובגדי נקיים מכל לכלוך.
3. אבדוק את נקיון המקום שאיני עומד כנגד ערוה או ריח רע, ולא אקל בכבוד התורה והתפילה.
4. אלמד הלכות נטילת ידיים, ברכת אשר יצר ודיני נקיות לתפילה.
מה ללמוד
ללמוד הלכות נקיות לתפילה ולימוד; דין מתאפק בבית הכסא בשעת תפילה ('בל תשקצו'); דין נטילת ידיים אחרי בית הכסא; ברכת אשר יצר; דין צואה ומי רגליים בשעת תפילה ולימוד; 'והיה מחניך קדוש' – חיוב הסתלקות ממקום הטינופת לפני קריאת שמע ולימוד תורה.
מקור ללימוד
קיצור שולחן ערוך סימן ד; משנה ברורה סימן ג ופב.