זילזלתי בנטילת ידיים מייד כשקמתי בבוקר ו/או ביציאה מבית כיסא או מבית מרחץ ו/או לאחר גזירת ציפורניים בידיים וברגליים ו/או אחרי תספורת או גילוח ו/או אחרי חליצת נעלים בידיים חשופות ו/או נגיעה במקומות מכוסים ו/או אחרי גירוד בראש ו/או אחרי חיטוט באף ו/או אחרי יציאה מבית קברות ו/או אחרי שנת קבע ביום(מעל חצי שעה) ו/או אחרי הקזת דם ו/או לפני אכילת לחם ודבר שטיבולו במשקה.
הסבר: לא הקפדתי על מצוות נטילת ידיים כראוי לפני אכילת לחם או בשאר המקרים שבהם חייבים בנטילה.
תיקון:
1. תשובה לפי הכללים – חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.
2. מעכשיו והלאה אקפיד ליטול ידיים כהלכה לפני כל אכילת לחם ולברך 'על נטילת ידיים', ואזכור שנטילת ידיים היא מצווה ראשונה לקראת קדושת האכילה.
3. אלמד את כל המקרים בהם נדרשת נטילת ידיים.
מה ללמוד
משום 'רוח רעה' וטומאה : קימה בבוקר / שנת קבע ביום: בזמן השינה הנשמה עולה למעלה, ורוח טומאה שורה על הגוף. יציאה מבית הכיסא / בית המרחץ / בית קברות: מקומות שיש בהם השראה של טומאה או חוסר נקיות רוחנית משום נקיות, לימוד תורה או סכנה (מספיקה שטיפה במים): גזירת ציפורניים / תספורת וגילוח / הקזת דם: חלקי גוף שנפרדים מהאדם, וגורמים להחלשת חיוניות באופן זמני, או משום סכנה (כפי שמובא בגמרא). חליצת נעליים / נגיעה במקומות מכוסים / גירוד בראש / חיטוט באף: נגיעה במקומות שיש בהם זיעה או לכלוך, האוסר על האדם ללמוד תורה או לברך עד שינקה את ידיו. לפני אכילת לחם / דבר שטיבולו במשקה: תקנת חכמים זכר לדיני טהרת המקדש והתרומה.