טימאתי עצמי ורעיוני ונשמתי

הסבר: חרטה על כך שנתתי למחשבותיי, למוחי (רעיוני), לגופי ולנשמתי להיטמא על ידי תאוות, חטאים והרהורים אסורים הפוגעים בקדושת האדם. החטא מטמא ומטמטם את לב האדם – אוטם אותו מלהרגיש קדושה או חמלה, ומנתק אותו מהאור הפנימי שלו (טומאת הנפש). הרשיתי למחשבותיי לעסוק ברעיונות אסורים – הרהורי עבירה, מחשבות פסולות וטומאה רוחנית – וכל חטא מטמא את הנפש ומרחיק את האדם מהקב"ה.

תיקון:

1. תשובה לפי הכללים – חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.

2. מעכשיו והלאה אשמור על קדושת מחשבותיי, גופי ונשמתי, אתרחק מכל מקור טומאה ומהרהורים אסורים ומתאוות, אסיח דעתי מיד מכל הרהור פסול ואחליף אותו במחשבת תורה או יראת שמיים, אעסוק בתורה ובמצוות שמטהרות את הנפש ואת הלב, ואחיה חיים של קדושה וטהרה.